איך להציב מטרות ולעמוד בהן!

נגמרו החגים, אנחנו חוזרי לשגרה. ושוב אנחנו מתכננים עבור עצמנו משהו חדש ושוב משהו מפריע לנו להתקדם ולהשיג את זה.

כמה  פעמים בחיים שלנו מוצאים את עצמנו מציבים מטרה, יש לנו רעיון נהדר שאנחנו רוצים לקדם ואנחנו מקבלים החלטה שהפעם אנחנו הולכים לעשות את זה עד הסוף ושוב אנחנו מתייאשים ולא מגיעים למטרה?

ויותר גרוע מזה כמה פעמים אנחנו פשוט מרימים ידיים ואפילו לא מנסים להגשים את המטרות שלנו בגלל שהם נראים לנו בלתי אפשריים או בגלל שכבר כ"כ הרבה פעמים ניסינו ונכשלנו ומבחינתנו אין טעם להמשיך לנסות?

ידוע שיש אנשים שמצליחים להשיג את המטרות שלהם ויש כאלה שאינם מצליחים. מה מייחד את אלה שמצליחים? הם יודעים בדיוק מה הם רוצים, כמה, מתי ועם מי הם רוצים את זה. הסיבה העיקרית לכך שאנשים אינם משיגים את מה שהם רוצים היא שהם אינם יודעים מה הם רוצים. %90 מהאנשים יודעים להגיד מה אינם רוצים, אבל מתקשים לציין שלושה דברים ברורים שהיו רוצים שיקרה להם השנה.

האמת היא שהרבה אנשים לא מתקדמים ליעדים האלה שהם רוצים להגיע אליהם כי נראה להם שהם לא יכולים, שחסר להם יכולות ומשאבים, ויותר מזה כבר לא מאמינים שמגיע להם להשיג מה שהם רוצים והמטרה שלהם היא בגלל חלום דמייוני או בגלל ניסיונות כושלים מהעבר, אז מבחינתם מה הטעם בכלל לנסות.

בשנות ה-70 של המאה הקודמת החלו המתמטיקאי ד"ר ריצ'ארד בנדלר והבלשן פרופ' ג'ון גרינדר לחקור מה הופך אנשים למצליחים ולמשפיעים ביותר בתחומם. הם ערכו תצפיות על אנשים מוכשרים במיוחד, כמו מילטון אריקסון ווירג'יניה סאטיר )מטפלים שנחשבו ליוצאי דופן ביכולתם לחולל שינוי אצל מטופליהם( ו-ו'ולט דיסני, ובדקו מה עזר להם להצליח. הם חיפשו חוקיות בהתנהגות שלהם, בהנחה שמה שאדם אחד יכול , גם אחרים יכולים, ושכל אדם יכול להשיג תוצאות מוצלחות באמצעות שכפול התנהגות, יכולת או מיומנות שאחרים השתמשו בה בהצלחה. אחת המסקנות שאליהן הוביל המחקר של גרינדר ובנדלר הייתה שאנשים מצליחים יודעים להגדיר לעצמם מטרות בדרך יעילה. כולנו מציבים לעצמנו במהלך החיים מטרות "גדולות" )למשל, ללמוד באוניברסיטה, להתקבל לעבודה נחשקת( ומטרות "קטנות" )להצליח במבחן, להתמיד בספורט(, אבל מה שמאפיין את המטרות שאנשים מצליחים להשיג הוא הגדרה יעילה ומדויקת שלהן.

אז מה הטעות הגדולה ביותר שרובנו עושה בהצבת מטרות?

כאשר אנחנו  מציבים את  המטרות אנחנו עושים חשבון נפש מול הדברים שכבר השגנו. ויותר מזה, הוא מאפשר לנו לכוונן את תת המודע שלנו לכיוון תוצאות חדשות שאנחנו רוצים ליצור בחיים שלנו.

רק שעבור רוב האנשים, יש עם זה בעיה. מצד אחד, הם מציבים בכיף מטרה לשנה החדשה. מצד שני, כשהם בודקים עד כמה הם עמדו באלה שהוצבו לפני… הם מגלים שלא בדיוק עמדו בהן. והשאלה שחייבת להישאל פה היא למה.

אם אנחנו כל הזמן מציבים מטרות, רק כדי להתאכזב מכך שלא עמדנו בהן בסופה, אין לזה באמת פואנטה. סוג של בזבוז זמן. אלא אם נבין מה אנחנו עושים פה לא נכון.

מי באמת קובע לנו את המטרות שלנו?

אנחנו, מציבים לעצמנו מטרות שקשורות לדברים שאנחנו רוצים. רק שאנחנו לא עוצרים לרגע לבדוק האם אנחנו באמת רוצים את המטרות האלה. או שאולי, המטרות הללו מרגישות להם כאילו שהן נכונות, רק בגלל לחץ חברתי.

זה טבעי לחלוטין. אנחנו חלק מקבוצת אנשים גדולה יותר. והקבוצה הזו כבר גיבשה רעיונות כמו "מה זה יופי", "מה נחשב כהצלחה" ו"מהי התנהגות רצויה". כך שהדבר הכי קל הוא ליישר איתם קו. אפילו אם זה עולה לנו במחיר של השגת הדברים שאנחנו באמת רוצים.

כשאנחנו מתחייבים למטרות ששונות מהמקובל, אנחנו בדרך כלל יכולים לצפות לתגובות לא כל כך מפרגנות. במקרה הטוב, הן ינסו להוריד אותנו מהעניין. במקרה הרע, אפשר לצפות לתגובות ממש שליליות. ולכן, רוב האנשים יעדיפו לבחור במטרות שהרוב יקבל.

למה אנחנו לא מצליחים להתחייב למטרות שכאלה?

פה בדיוק טמונה הבעיה: מצד אחד, נרצה לבחור במטרות שהסביבה תקבל ותעריך. מצד שני, כשאנחנו מכוונים את עצמנו למטרות שלא מתאימות לנו, קשה לנו להתחייב אליהן. ואנחנו ממש צריכים להילחם בעצמנו כדי לשלב את הפעולה לכיוונן בלו"ז שלנו.

מעבר לכך, זה מעורר בעיה נוספת. מטרות לא רק צריכות להתאים אלינו אלא גם לתחומי חיים אחרים. המידה שבה תחום חיים אחד משפיע על אחר. ויותר במדויק: אנחנו חייבים לבדוק שהגעה למטרה שלנו לא פוגעת בתחומי חיים אחרים.

לכן, כדי להתחייב למטרה שלנו עלינו למצוא שיטה טובה להגדרת המטרות והתוצאות שאנחנו מכוונים אליהן. זו בדיוק הסיבה שפיתחו ב-NLP שיטת עבודה שנקראת "תוצאה מוגדרת היטב" – רשימת שאלות שתעזור לנו להגדיר נכון את התוצאות שלנו.

אז מה צריך לעשות?

היום אני אלמד אותכם את הטכניקה של NLP להגדרת המטרה שכל המונחים שלי מכירים וכבר מדקלמים אותה באל פה.

ה שאלות המדויקות, יגרומו לנו לחשוב על המטרות שלנו. להבין אותן באמת. להפוך אותן ליותר מציאותיות ומתאימות לנו באמת. ויותר מזה, יהפוך אותן למשהו שאפשר להשיג ו לבצע כבר מהיום.

השאלות עוצבו בצורה כזו שתוכלו להשתמש בהן עם כל סוג של הצבת מטרות, החל מחזון ומטרות ארוכות טווח וכלה ביעדים לטווח הקצר. כמו כן, הן יעילות לתהליכים של פתרון בעיות.

איך זה עובד?

זה אומר שאנחנו צריכים להיות מסוגלים לתאר את המטרה שלנו, איך המצב שאנחנו כל כך רוצים יראה, איך הוא ישמע וירגיש לאחר שנצליח לעשות את השינוי החשוב שאנחנו כל כך רוצים להצליח בו. איך זה יהיה להפוך לאדם שאנחנו רוצים להפוך או להיות אדם שיש ברשותו את מה שאנחנו רוצים.

המיומנות החשובה ביותר היא יכולת להגדיר את המטרה  ולהשיג אותה. מדובר ביכולת חשובה שרב האנשים לא מודעים אליה ולא מלמדים אותנו בבתי ספר או באוניברסיטאות.

היום אני רוצה לספר לכם על הגורמים הכי חשובים שיכולים לעזור לכם להגדיר מטרה חשובה כבר ברגע זה ולהשתמש בשיטת ה-NLP על מנת לקדם עצמכם ממש כבר עכשיו.

לפני שנתחיל עם הטכניקה אני רוצה לשאול אוכם שאלות שיעזרו לכם  – להיכנס למוד חיובי

שאלות עזר:

• מהם ההישגים שאני הכי גאה עליהם בשנים האחרונות?
• איזה פעולות ומעשים אני הכי שמח שעשיתי?
• מתי הרגשתי ממש בטוח בעצמי?
• מה אני אוהב בעצמי?
• איזה יכולות וכישורים יש לי?
• על מה אני מודה שיש לי כבר עכשיו ?

למה חשוב לענות על השאלות?

סיבה 1 – לכוון גבוה:  כדי שבכלל תציבו לעצמכם את המטרות שאתם באמת רוצים, אלו שבאמת מאתגרות אתכם, אלו שבאמת הכי חשובות לכם, אתם צריכים להיות בהלך רוח הנכון. המטרה של השאלות היא לעורר בכם את "הגאווה הנשגבה", זה לא אגו או יהירות, אלא תחושה של מסוגלות עצמית. מעין הלך רוח בו  אתם מרגישים ביטחון והערכה עצמית ואומרים לעצמכם " אני מסוגל, אני ראוי, יש לי את זה, הכל אפשרי עבור מי שמספיק מחויב"

סיבה 2 – שיפור ביצועים: כניסה למוד חיוב הוא שמאפשר לנו להימנע מדחיינות ולהיות בביצועי שיא

סיבה 3 – הכרת תודה: השאלות מעוררות רגש חיובי והכרת תודה כבר עכשיו, כי בסופו של דבר, שום יעד שתשיגו לא יעשה אתכם מאושרים, אלא הדרך אל היעדים. ולכן כדאי לשמוח בחלקינו כבר עכשיו, זה יאפשר לנו להתקדם אל המטרה ממקום שלם ונכון יותר.

גורם 1# להגדרת מטרה טובה: הגדרה חיובית

אנחנו חייבים להבין מה אנחנו רוצים ולא את מה שאנחנו לא רוצים. אם נשאל אנשים מה הם רוצים הם עלולים להתחיל לדבר איתנו על כל הדברים שלא בסדר ושהם לא רוצים בחיים שלהם. זוהי לא דרך נכונה להגדיר מטרה והצלחה בצורה נכונה אנחנו חייבים להגדיר מה אנחנו כן רוצים שיקרה באופן חיובי.

• על המטרה להיות מנוסחת בלשון חיובית: 

כשאנחנו מתמקדים בבעיות ובקשיים אנחנו מתמקדים למעשה בכל הדברים השליליים, התחושות והדימויים הקשים מתעצמים במוח שלנו ויהיה לנו מאוד קשה לצאת מהמקום בו אנחנו נמצאים. תת המודע שלנו לא מבין את המילה "לא", ולכן בכל פעם שאנחנו אומרים מה שאנחנו לא רוצים תת המודע מבין הפוך.
לא רוצה להרגיש בדיכאון = להרגיש בדיכאון.
אנשים רבים יודעים להגיד מה הם לא רוצים, אבל לא יודעים להגיד מה הם כן רוצים.
תדמיינו רק לרגע שאתם מכניסים לאפליקצית וייז "לאמרוצה להגיע לחיפה,לאן תגיעו?
כשאנחנו מתמקדים במה שאנחנו רוצים וברור לנו לאן אנחנו רוצים להגיע המוח שלנו ימצא את כל הדרכים האפשרויות עבורנו להגשמת המטרה.
לכן, השאלה שצריכה להישאל היא: מה אני כן רוצה?

אחד מעקרונות שיטת ה-NLP אומר שהאנרגיה זורמת לאן שתשומת הלב מתרכזת, זאת אומרת שאם נתרכז בשלילי הרבה פעמים חיינו עלולים להתקדם לכיוונים אלו בטעות ובלי שנשים לב.

גורם 2# להגדרת מטרה טובה: ירידה לפרטים

עלינו להבין באופן ספציפי איך אנחנו רוצים להגשים את המטרה שלנו. הגדרה כללית לא תספיק פה.

כאשר אנחנו מגדירים מטרה במצב נפשי טוב ומלא במוטיבציה קל לנו להציב מטרה נכונה. כאשר מדובר במטרות משמעותיות, חשובות וארוכות טווח הרבה פעמים נצטרך לעבור גם תקופות של פחות מוטיבציה, אחד הפתרונות האפקטיביים ביותר למצב זה הוא להגדיר מטרה נכונה וכמעט מתמטית של ההצלחה שלנו.

• על המטרה להיות מפורטת לפרטי פרטים 

יש לתאר את המצב הרצוי בצורה מפורטת ועשירה עד כמה שניתן מתוך המיצג הפנימי ומתוך חוויה הכוללת את כל החושים, האמונות, המשאבים, התחושות וכל מה שבעצם השגת המטרה מייצגת עבורנו.

חשוב לשאול את עצמנו שאלות הבאות: מתי אנחנו רוצים להגשים את המטרה? עם מי אנו נגשים אותה? באלו הקשרים היא רלונטית? באיזה אופן מדוייק נשיג את זה? מתי נחווה אותה? ועוד…

גורם 3# להגדרת מטרה טובה: תוצאות מדידות

אנחנו חייבים למצוא דרך לגלות מתי הגשמנו את המטרה שלנו. רדיפה אינסופית אחרי מטרות וחוסר הצלחה בהגשמתן הינה אחת הדרכים הבטוחות והקלות ביותר להגעה למצבי תסכול וכישלון ארוך טווח. עלינו להיות מסוגלים להבין בדיוק מתי הגשמנו את המטרה שלנו ובדיוק לאיזו תוצאה אנחנו מכוונים. עלינו לקבוע גורמים אובייקטיביים (שהם לא עניין של דעה אלא עובדות בשטח) שיעידו על הגשמת המטרה.

מטרה מדידה​

כדי שניתן יהיה לבדוק האם הגענו למטרה עלינו להגדיר מדדים שיעזרו לנו לדעת האם אנחנו בדרך הנכונה. הגדרת המטרה תהיה תחומה בזמן ספציפי ומנוסחת בזמן הווה. המדדים הללו ישמשו עבורנו כסימני דרך, ויתנו לנו הבנה לגבי קצב ההתקדמות שלנו ושאנחנו במסלול הנכון.

שאלה עוצמתית שאפשר לשאול עצמנו בשלב זה היא: איך אדע שהמטרה הוגשמה?

גורם 4# להגדרת מטרה טובה: מיקוד שליטה פנימית להיות בשליטה על המטרה

המטרות שלנו צריכות להיות מוגדרות באופן שמאפשר לנו לקחת אחריות על ההגשמה שלהן. זאת אומרת מטרה שלא תלויה באדם אחר. כמובן שיכולים להיות שותפים למטרה שלנו אך אנחנו חייבים להגדיר את המטרה בצורה שתאפשר לנו לקחת אחריות מלאה על הגשמת המטרה. אנחנו לוקחים אחריות על כל תוצאה בחיינו.

למה מיקוד שליטה במטרה ויצירת מחויבות כל כך חשוב​

על המטרה להיות ריאלית, כלומר בהישג יד ובשליטה המלאה שלנו.
נבדוק איזה משאבים יש לנו שיכולים לסייע לנו? האם המטרה בהישג ידנו ובשליטתנו המלאה?
עלינו להיות עם מיקוד שליטה פנימי, כלומר האחריות על הגשמת המטרה צריכה להיות שלנו בלבד ולא תלויה באנשים אחרים ועלינו להתחייב לתהליך.

גורם 5# להגדרת מטרה טובה: אקולוגיה

המטרה שאנו מגדירים צריכה להיות אקולוגית עבור חיינו וחיי הסובבים אותנו. זאת אומרת שהמטרה צריכה לאפשר לנו לחיות בצורה שאנחנו רוצים ומסוגלים לחיות וכך גם כל היקרים לנו.

כאשר אנחנו קובעים אקולוגיה בקביעת מטרה ישנן כמה שאלות שכדאי לשאול עצמנו: מתי אנחנו רוצים את התוצאה הזו? מתי אנחנו לא רוצים אותה? איך אנחנו משיגים את המטרה בלי לפגוע בתחומי חיים אחרים שלנו? וכמובן, האם אנחנו יכולים לשמר את המטרה בצורה שתאפשר לנו לחיות את החיים שאנו והיקרים לנו רוצים?

מתאמן: “אני לא רוצה לפחד לפני מבחן”

מאמן: ” אם כך, מה אתה כן רוצה להרגיש לפני מבחן”

המאמן: ” אני רוצה להרגיש בטוח, שלו, נינוח וכו'”

כאשר המטרה מוגדרת כמשהו לשאוף אליו יש יותר סיכוי שהמוטיבציה להגיע לשם תהייה גבוהה.

בהגדרת המטרה נהיה ספציפיים ונערב את כל החושים

התחברות לכל החושים יוביל אותנו להגדיר מטרה מפורטת וספציפית. התחברות לכל החושים מאפשר לנו לראות את עצמנו בעתיד- במצב הרצוי כשאנחנו כבר השיגנו את המטרה.

תמיד שואלת: “איך בדיוק אתה מרגיש בטחון ()? מה אתה עושה? איך אתה נראה? מה שפת הגוף שלך? איזה משפטים מתנגנים לך בראש? ” כתוצאה משאלות אלה אנחנו מגדירים את המטרה באופן מפורט ביותר תוך עירוב כל החושים. מבחינה אימונית אנחנו משיגים שני דברים. האחד: הגדרת מטרה מפורטת, ספציפית

השני: כשאנחנו משתמשים בכל החושים שלנו זה הזמן לזהות אם יש שנוי כשאנחנו מדברים על המטרה, כלומר, אם שפת הגוף שלנו משדרת/משתתפת בחוויה של להיות כבר בתוצאה, כך אפשר לדעת אם אכן המטרה “מדברת” אליו ומתאימה לו.

אדם שמעשן צריך לבחור להתמקד כרגע בגמילה מעישון, מישהי שרוצה להיכנס להריון, היא צריכה לשים את הנושא הזה בראש סולם העדיפויות שלה ולוותר על שאר המטרות, מישהי שסובלת מחרדות, היא באמת רוצה לבחור לשפר את איכות החיים ולהשתחרר אחת ולתמיד מהחרדות.
הקושי נעוץ בוויתור על מטרות אחרות שהן לא פחות חשובות אבל זה מאוד מאוד מקדם בלמקד, בלהגדיר מה הדבר הכי חשוב לי כרגע. רק אחרי שהגדרנו את המטרה שלנו נכון נוכל להשיג את אותה.

אבל הצעד הראשון הוא בבחירת המטרה.

• על המטרה להיות מכוונת גבוה

הרבה אנשים לא מציבים מטרות גבוהות מאחר ונראה להם שהמטרה שלהם היא בלתי אפשרית עבורם או שאין להם את הכישורים המתאימים. הצבת מטרות מאתגרות ובסטנדרטים יותר גבוהים ממה שאנחנו חושבים, מתוך ההנחה שיש לנו את כל המשאבים והיכולות, תאפשר לנו לזהות אמונות מגבילות ולבדוק מה באמת מונע מאיתנו לעשות כבר עכשיו את מה שחשוב לנו. האם זה באמת בלתי אפשרי כמו שחשבנו או שאולי אלה רק התחושות שלנו ואולי אנחנו לא מספיק מחויבים למטרה?

5. כיוון המוטיבציה 

התלהבות ותשוקה הם המשאבים הכי חשובים כדי להגשים את החלומות שלנו. כשאנחנו מתלהבים ואנחנו חשים השתוקקות עצומה להשיג משהו, אנחנו מתמלאים באנרגיה ומוטיבציה שנותנים לנו כוח ואנרגיה ומניעים אותנו לעבר השגת המטרות שלנו.

נחפש את המוטיבציה השלילית, כלומר הסיבה הכואבת שבגללה אנחנו רוצים לעשות את השינוי  להתרחק מהכאב. איתור המוטיבציה השלילית ישמש כמנוע לעשות שינוי.
לאחר מכן נחפש את המוטיבציה החיובית, כלומר מהי הסיבה שבגללה אנחנו רוצים להשיג את המטרה.
חשוב לאתר את שני כיווני המוטיבציה מאחר והדחיפה הראשונה מהמצב הבעייתי תניע אותנו לעשות את הפעולות הראשונות כדי לצאת מהמצב עד לנקודה מסוימת שבה התרחקנו מהכאב ואז המוטיבציה יורדת. בשלב הזה ביסוס המוטיבציה החיובית תעזור לנו להתמקד ברווחים של המטרה ולמה חשוב לנו להשיג אותה.

שאלות נוספות לדיון: 1 מה לדעתכם יקרה אם אדם ינסה להשיג מטרה שלא מלהיבה אותו? 2 .איך אתם יודעים שמשהו מלהיב אתכם? מה הסימנים? כדאי לכוון לתחושות שעולות בגוף ומרמזות על התרגשות וציפייה.

לסיכום, למה חשוב להגדיר מטרה כהלכה?
הגדרת מטרה מעוצבת כהלכה תאפשר לנו להפוך את כל מה שנראה לנו עד עכשיו כבלתי אפשרי לאפשרי, תעזור לנו לכוון את עצמנו לפעול ולהתמקד בעתיד ותעזור לנו ליצור תוכנית פעולה ברורה ותעזור לנו ליצור בהירות לגבי מה שאנחנו רוצים באמת.
כאשר נתמקד במה שאנחנו רוצים נוכל להתחבר למשאבים הפנימיים שלנו, להרחיב את האפשרויות שלנו ולפעול בהתאם לתוכנית שלנו כשאנחנו מכוונים אוטומטית להשגת הרצונות שלנו.
ככל שיש לנו יעדים מוגדרים והתוכנית שלנו לפעולה היא ברורה, המוטיבציה שלנו לפעול ולהניע את עצמנו לפעולה תהיה גדולה יותר.

האמת היא שהרבה אנשים לא מתקדמים ליעדים האלה שהם רוצים להגיע אליהם כי נראה להם שהם לא יכולים, שהמטרה שלהם היא דמיונית או בגלל ניסיונות כושלים מהעבר, אז מבחינתם מה הטעם בכלל לנסות.

1. מטרה נחשקת ומלהיבה – להגשים מטרה, זה תהליך שלוקח זמן. כדי להשאר מלאי מוטיבציה ומתמידים, אנחנו צריכים להשתוקק להגשמת מטרה שהצבנו. החלק המכריע בהצלחת מימוש המטרה איננו "האיך" נעשה זאת, אלא, הדלק האמיתי הוא ההתלהבות והאמונה שאתה פועל נכון ולכן זה חייב להצליח לך.
2. מהם שני הצעדים הראשונים להשגתה?  – כדי להתחיל את הדרך לקראת מימוש המטרה במציאות וכדי לא להיבהל מהמרחק בינך לבין המטרה, עליך לתכנן רק את שני הצעדים הראשונים קדימה. הצעדים אינם חייבים להיות מהפכניים, אבל הם יזכירו לך שאתה מתקרב למטרה שלך. כדאי לשאול בכל שלב "מהי הפעולה הראשונה שעליי לעשות עכשיו? ומהי הפעולה שאחריה?"

הסיבה שהתהליך הזה הוא כל כך אפקטיבי היא שלא מדובר רק בהבנת כל השלבים שדרושים בהצבת מטרות ויעדים, אלא גם בשאלת שאלות שמדייקת אתכם להבין את עצמכם ולייצר בהירות לגבי מה אתם באמת רוצים, למה זה חשוב לכם, ומה בדיוק אתם צריכים לעשות כדי בפועל להתמיד ולהשיג תוצאות משמעותיות.

שאלון להגדרת ״מצב הבעיה״

1 .מה הבעיה או מהו המצב אותו היית רוצה לשנות ?

2.מהו הגורם לבעיה או למצב הזה ?

3.מהו הטריגר לבעיה או למצב הזה ?

4 .באיזה הקשרים יש את הבעיה הזו ? (עם מי ? מתי ? איפה ?) .5איך היא באה לידי ביטוי ? איך אתה יודע שיש בעיה ?

6 .באיזה הקשרים הבעיה הזו לא קיימת ?

7 .מה מונע ממך לפתור את הבעיה ?

8 .מה החלק הכי חיובי בבעיה

9 .מה החלק הכי גרוע בבעיה ?

10.איך בדיוק אתה עושה את הבעיה ? (מודלינג) 11.

11.איך אתה יודע שצריך להתחיל עם הבעיה ? (מודלינג)

12.מה קורה כשאתה מדמיין שהבעיה נפתרת

? שאלון להגדרת מטרה ״Outcome״ 1 .מה בדיוק אתה רוצה ? (ספציפי, מדיד ובשליטתך) 2 .באיזה הקשר אתה רוצה את זה ? (עם מי, מתי, באיזה תחומים ?) 3 .מדוע זה חשוב לך ? a .מהם הדברים הטובים שיקרו אם הבעיה תיפתר ? b .מהם הדבר הרעים שיקרו אם הבעיה תמשיך ככה ? c) .להעמיק ולחזור על השאלות האלה מספר פעמים) 4 .אם באורח פלא מחר בבוקר הכל היה כמו שהיית רוצה, איך תדע שהשגת את מה שרצית ? 5 .ייצר מיצג עשיר, דמיין שאתה שם a .מה אתה רואה ? b .מה אתה שומע ? c .מה אתה מרגיש ? d .מה אתה אומר לעצמך ? 6 .איזה סוג של אדם אתה שם ? במה אתה מאמין ? 7 .עד כמה זה בשליטתך ? 8 .עד כמה זה חשוב לך ? 9 .איזה משאבים עומדים לרשותך היום ? 10.איזה משאבים עדיין חסרים לך ? 11 .מה עלייך לעשות בשביל להשיג את המשאבים האלה ?