בזוגיות מאושרת, הכל עובד על עיקרון: לא הקפדה על חוקים חיצוניים של מישהו הם שמשמחים זוג, אלא יצירת הזוג עם חוקים ייחודיים המבוססים עליהם. על בני הזוג עצמם, עולמם הפנימי ואושרם האישי. ולא משנה כמה המתכון הזה נראה "אקסצנטרי", אם הוא עובד לאושרם של שני בני הזוג, זה טוב. הרי המאושרים לא נשפטים.
אבל.
כדי להיות מאסטר בכל דבר, תחילה עלייך ללמוד את היסודות. ולא רק כדי ללמוד – צריך לחיות דרך המסגרת שלהם, להישען עליהם, כדי שתוכלי להתרחק מהם באומץ ובמקום כתם של אכזבה, ליצור מהם יצירת אמנות משלך.
1: חוק שמירת העניין במערכות יחסים – הפסקות נכונות
אמון מוחלט אחד בשני ואחדות עם בן/בת זוג זה דבר מגניב וחשוב, ובלעדיו זוגיות לא יכולה להתקיים. כדי להשיג זאת, אנוחנו מתאימים זה לזה במחוות, במילים, בקצב ובהסתכלות על החיים, בעניינים יומיומיים ומיניים. אז אנחנו יוצרים מעין "אזור" רגשי-פיזי נעים, אליו אנחנו רוצים לחזור.
מישהו עושה את זה במודע, מישהו אינטואיטיבי, אבל התוצאה תמיד זהה: מצב של הרמוניה.
כאשר הקשר עם בן הזוג באמת חזק, אין ממה לפחד – ההפסקות רק תעשירו ותחזקו את הזוגיות שלכם. אם קרבה הייתה נוכחת רק בדמיונך, אז לפחות ניתוק יפקח את עיניך אליו.
על ידי ההפסקות, אנו נותנים לבן הזוג את ההזדמנות להתאהב בנו שוב. אבל רק מי שאוהבת ומכבדת את עצמה מסוגלת לזה. אם אתן לא עוזבות את בן/בת הזוג שלכן, מחשש שהוא/היא ישכחו אותכן, סביר להניח שהאדם הזה לא זוכר אותכן גם במצב הרגיל .
עם כל הכבוד לביחד, צריך לזכור שאנחנו גם שני אינדיבידואלים שונים זה מזה וכל אחד מאיתנו צריך מרחב לבטא את עצמו ולממש את הפוטנציאל שלו.
זוגות שמאפשרים אחד לשני חופש להגשים את עצמם, שמפרגנים אחד לשני מילוי של חלומות ושאיפות – החל מקריירה ועד קניות, מפגש עם חברים מחוץ לזוגיות, עם משפחת המוצא או פיתוח תחביבים – יהיו זוגות מאושרים יותר , שבהם כל אחד מבני הזוג יהיה גם אדם מאושר יותר בפני עצמו.
2: משמעות התקשורת בתגובה שמתקבלת
יש מאות דרכים להעביר מחשבה אחת, ורק מעטות מהן יובילו אותנו לתוצאה הרצויה. הבעיה היא שאנשים עצמם לא תמיד מודעים למעשה, הם מצפים לתוצאה בתגובה למילים או למעשיהם.
כמובן, מאחורי כל פעולה ומילה שלנו יש תמיד איזושהי כוונה חיובית (לעצמנו). אבל לא משנה מה אנחנו מתכוונים לעצמנו, זה לא יעבוד אם:
- כוונה זו לא מתממשת
- דרך היישום נבחרה במקום
דוגמה: אישה קוראת מדי פעם לבן זוגה ״לוזר״. מה המטרה שלה מאחורי המילים? להניע, להצביע על טעויות, להשפילו כדי להגביר את חשיבותה בעיניו. אבל כמה ניסיונות יספיקו כדי לראות אם ה"גישה" הזו עובדת? כמה גברים בתגובה לזה יתחילו לעשות משהו? מישהו יעשה שערורייה או אפילו יטרוק את הדלת, אחרים ייסוגו לתוך עצמם, ייכנסו לדיכאון.
וכאן ההחלטה הנכונה היחידה לאישה (בנוסף להחלטה להפסיק לקרוא בשמות) היא לכלול רגישות למשוב הזה, להסיק מסקנות לגבי יעילות השיטה הנבחרת ,למצוא דרך אחרת כדי להשיג את המטרה.
אם יש לכן את הרצון ואת הגמישות ליישם גישה זו בפועל, התוצאות מדהימות. זה כמו לחורר חור בחדר אחר עם הראש כל החיים, ואז פתאום לגלות את מפתח הדלת.
3: התפקידים שאנחנו ממלאים קובעים את מערכת היחסים שלנו
אנחנו קובעים איזה תפקיד ימלא האדם לידנו.
העולם שלנו הוא פסיפס של יותר משבעה מיליארד יסודות. ואנחנו, כמו פאזל בפסיפס הזה, מושכים אלינו פאזל אחר, שיש לו בליטות במקום שיש לנו בליטות. אם יש לנו צורך לסבול, בוודאי נמצא מישהו שיוכל לספק את הצורך הזה; אם יש לנו צורך לטפל במישהו, נפגוש מישהו שתמיד יגיע למצבים בעייתיים ויזדקק לעזרתנו; אם אנחנו באמת רוצים לעורר השראה, תמיד יהיה יוצר כושל בשבילנו.
אין תפקידים נכונים ולא נכונים, יש כאלה שאו מביאים אושר לשניהם, או לוקחים אותו. שאלת השינוי עולה לגמרי (אם יתמזל מזלנו) כאשר אחד או שניים מה"מרכיבים" במערכת לא מרוצים. וכאן אנחנו חייבים לעשות משהו. והמשהו הזה מתחיל, כמובן, בעצמנו.
מאוד חשוב להבין את זה: לא נקבל מהשותף את מה שלא ביקשנו קודם בהתנהגות ובמילים שלנו.
מה קורה ליחסים כשאנחנו משתנים?
אז כאן יש 2 אפשרויות לפיתוח סיטואציות:
- טרנספורמציה של המערכת הישנה (מערכות יחסים) על ידי התאמה לחדש
- קריסת המערכת הישנה ובנייתה של חדשה, שמתאימה לנו יותר
חשוב להבין שעל ידי שינוי ה"צורה" שלנו אנחנו מפסיקים להשתלב ולהתאים בתמונה הישנה ומתחילים "לדחוף" חידות שכנות עם הבליטות החדשות שלנו, יוצרים פער ריק, מסירים משהו. "פאזל השכנה" יכול להסכים לשנות את צורתו כדי להשלים אותנו בחדש וליצור איתנו תמונה חדשה – תלוי בעוצמתם של היחסים שלנו.
לדוגמה, אם אישה שמערכת היחסים שלה עם גבר הייתה ב-50% מבוססת על שליטה שלה ובתגובות הרכות של בן זוגה, פתאום מבינה שהיא כבר לא מרוצה מהמשחק הזה. אז זו בכלל לא עובדה שבן הזוג יסכים עם השינוי. כשהוא נכנס למערכת היחסים הזאת, הוא קיבל את כללי המשחק הישנים. אז אולי הוא לא ירצה או פשוט לא ימשוך את הכללים החדשים?
עוד סיפור מהקליניקה: הגיעה אליי אישה שמאוד מרצה את הסביבה שלה כל החיים. היא החליטה לעשות שינוי ולהתחיל להקשיב לצרכים ולרצונות של עצמה, לקבל החלטות שמתאימות לה.
לבן זוגה היה מאוד קשה לקבל את השינוי שלה ולקח לו זמן להתרגל לתפקיד החדש בתוך מערכת היחסים הקיימת שלהם.
לכן, כאשר אנחנו משנים את עצמנו, עלינו תמיד לזכור שבשלב מסוים, מערכות היחסים הישנות שלנו עשויות פשוט לעצור אותנו. להתאים. כמו הבגדים שצמחנו מהם. ואז אנחנו רק צריכים לשחרר אותם, ולפנות מקום לפאזל שיותר מתאים לנו.
כמובן שכל זה הוא רק קצה הקרחון. אבל זה יכול להספיק גם למי שפתוחים למידע, וחשוב מכך, מוכנים ליישם אותו ולראות את התוצאות.
״עד עצם היום הזה״?
קשר טוב דורש טיפוח ותחזוקה. הקלישאה של 'חיו מאז באושר ועושר' לא כ"כ עובדת במציאות. במציאות נכנסים לתוך הקשר שלנו ״החיים״ עצמם: עבודה, ילדים, כביסות, ניקיונות, חוגים, תחביבים אישיים; והרבה פעמים הזוגיות נדחקת הצידה.
כמו שאנחנו משקיעים בילדים שלנו, כך גם בזוגיות שלנו צריך להשקיע. לקבוע ימים קבועים ושעות לפגישה עם בן הזוג שלנו, בדיוק כמו החוג לילד.
זה יכול להיות בבית או בחוץ, דייט של שיחה שקטה או של בילוי סוער, אבל חשוב שיהיה זמן לבילוי משותף. גם אם עייפים וגם אם יש עוד אלף משימות אחרות על הראש. בעצם במיוחד אם עייפים ויש עוד אלף משימות.
איך בכל זאת שומרים על האושר בזוגיות?
תקשורת – זוגיות טובה מתבססת על תקשורת טובה. עם כל הרצון שלנו במישהו שיבין אותנו גם בלי מילים, לרוב זה לא קורה.
על מנת שבן זוגנו יבין אותנו, את צרכינו, את רצונותינו, אנחנו צריכים לדבר. אבל לדבר זה לא מספיק, צריך גם לדעת איך לדבר. צעקות, האשמות ותוכחות לא נעימות לאוזן (ולכן בד"כ אינן נשמעות) והן לרוב גם לא יעילות.
דיבור פחות טעון, כשיש לשני הצדדים זמן להקשיב ולדון בדברים הוא הדרך הנכונה ללבן בעיות, להבהיר ציפיות וגם לתת חיזוקים זה לזו על הדברים הטובים. בחירת המילים לעיתים יכולה להיות קריטית, שכן בחירת מילים שאינה מתחשבת בצד השני עלולה רק להרחיק אותו. אז במקום ״אתה לא בסדר״, נסו ״אני מרגישה ש…״.
יחסי מין – מיניות וזוגיות טובה הולכים יחד. למרבה הצער, זוגות רבים נוטים להזניח את התחום הזה בתוך מטלות היומיום, כמעט לוותר עליו. אבל לא באמת אפשר לוותר על המיניות מבלי לוותר באיזשהו מקום על הזוגיות.
מין הוא עוד סוג של דבק, משהו שמחבר אותנו זה לזו, שמפגיש אותנו בסוף היום לזמן איכות יחד. נכון, זה ביצה ותרנגולת. קשה לקיים יחסי מין אחרי ריב, כשלפעמים אפילו להסתכל על בן הזוג זו משימה בלתי אפשרית. ובכל זאת, מין הוא אחת מאבני הבסיס למערכת יחסים טובה. בין השאר, זה מה שמבדיל את בן הזוג שלנו מכל חבר אחר שלנו, זה מה שעושה אותנו זוג. זה מחזיר אותנו לסעיף ההשקעה. גם למין צריך לפנות זמן, מקום ואנרגיה בתוך חיינו.
לסיכום: כדי שוב להתחיל להאמין באהבה אנחנו לא צריכות נסים. אנחנו פשוט חייבות להקשיב לעצמנו, להבין מה מתאים לנו. אז קחו פסק זמן מהריבים, ובמקומם:
- הביעו רגשות כנים כלפיי בני זוגכן
- התנצלו מכל הלב
- שימו את הבעיות בצד ברגעים משותפים
- תקשרו ושתפו את הרצונות שלכן
- היו יצירתיות בכל הנוגע ליציאות משותפות
- שחזרו את הרגעים המאושרים שלכם
- ושחררו את כל הפחדים והאמונות המגבילות!
